אני חוזר לכתוב על ההתמקדות כפי שאני חווה אותה, ומה היא מביאה לחיים שלי. אני מרגיש כבר יותר בשל עם הקשר הזה, שהתחיל מהתאהבות ותחושה

יש רגע כזה שבו יש הרגשה שזה אפשרי. זה מרגיש כמו משהו חדש, משהו שעוד לא קרה, בטח בחיים הבוגרים. גם כשזה קורה זה לא

לפני יומיים הייתי שרוי במין מצב רוח קצת מדוכדך. מעין מצב רוח כזה ששום דבר כבר לא באמת ברור. הרגשתי שיש בי כעס על אנשים

בשנים לפני שפגשתי בהתמקדות, הייתי קצת תקוע. מה הכוונה תקוע? הכוונה שכל מיני דברים שרציתי בחיים שלי לא קרו. רציתי להתפתח מקצועית ולהגדיל את מספר

בימים אחרי שניפרדתי מאפליקציות ההיכרויות עוד לא הייתי בטוח שזה המהלך הנכון מבחינתי כרגע. כמו כל גמילה, גם כאן יש איזה אלמנט של התמכרות לשלל

לפני שגיליתי את ההתמקדות הייתי מטופל שנתיים אצל פסיכולוגית. התחלתי ללכת אליה בעקבות קשיים בזוגיות שהייתי בה בזמנו. היו לי גלים של ספקות כרוניים. לאורך

נתחיל בשם שבעיני קצת עושה עוול עם הדרך הזאת. קוראים לזה התמקדות כי זה תרגום של פוקוסינג, וזה בא מהמקום של לקחת משהו שנראה לא

המאסטר לא מדבר, הוא פועל. כשעבודתו הסתיימה אנשים אומרים, "מדהים, עשינו את הכל בכוחות עצמנו"   המשפט הנפלא הזה מהטאו טה צ'ינג נותן לי מלא

אני נכנס לסשן התמקדות עם חווייה של פחד. אני משתתף במסלול עומק שמתעסק בתקשורת, מיניות, חיבור לגוף ועוד כלמיני, ובכל יום ראשון, לפני המפגש, אני

אני נכנס לסשן התמקדות אחרי שעה של התרוצצות, ובעשר דקות הראשונות כשהמלווה שלי מכניסה אותי לגוף בהדרגה, אני מרגיש שאין סיכוי שאוכל להיכנס לעומק של