הסכמתי, לוותר על קצת שליטה. לשים בצד, את מה שאני כבר יודע על "הבעיה". אני קורא לזה בעיה, כי זה משהו שמטריד ומעסיק אותי בשבוע

איזה לא פשוט זה להביט לאדם בעיניים ולהיות גם וגם. להיות גם שם וגם כאן, לראות ולהסכים להיראות, להסכים באמת, זה לא כזה פשוט.  

כשאני מתרגש מהחיים, הכל נראה לי אפשרי. כל דבר שעובר עלי, ישר מיתרגם לרעיונות ולמילים. ההשראה הזאת, היא כמו תחושה שכל מה שעובר עלי, יש

  אני שם לב שבזמן האחרון אני אוסף עוד ועוד מהן   כמעט כל יום נפתחת בפניי רשות חדשה שלא היתה לי לפני   האיסוף

יש בי מקום, שהצורך שלו באהבה והכרה, גורם לו ממש להתאמץ בכל דבר שהוא עושה. הכל נמדד ונשפט מתוך איזה תו תקן של איכות, של

באחד מהטיפולים בקליניקה לאחרונה המטופלת שיתפה חוויות ותחושות ואני הקשבתי. מעין הקשבה כזאת שאני לומד לפתח יותר ויותר. הקשבה מלאה שלא ממהרת לדעת, לאבחן ולהחליט

אני נמצא עכשיו בתקופה שיש לי הרבה זמן פנוי, והאמת זו ממש התנסות מעניינת, וגם לא קלה לפעמים. יוצא לי הרבה לחשוב, לתכנן, להרהר בתחושות