להיות גם וגם

איזה לא פשוט זה להביט לאדם בעיניים ולהיות גם וגם.

להיות גם שם וגם כאן,

לראות ולהסכים להיראות,

להסכים באמת,

זה לא כזה פשוט.

 

זה אומר שאני גם עושה פעולה, וגם שומט בו בזמן

גם מכווץ את השריר, וגם נותן לו להירפות בו בזמן.

גם חודר במבט וגם נותן למבט השני לחדור אלי.

 

לרגעים זה מרגיש לא אפשרי.

האם אפשר לעשות גם וגם.

 

אבל אולי, לא זאת השאלה שצריכה להישאל כרגע.

אלא,

האם אני רוצה לעשות גם וגם,

או יותר מדויק,

האם אני רוצה להיות גם וגם.

 

האם אני רוצה להיות גם שם וגם כאן

גם בתוך עיני וגם בעיני האחר,

האם אני רוצה להיות בהקשבה ונוכחות לאחר,

וממש באותם רגעים, גם בהקשבה ונוכחות בתוך עצמי.

 

האם אני רוצה להיות גם מלא ביטוי וגם חשוף,

להסכים להיות גם הפחד וגם ההתרגשות,

להיות גם האפשרות לקרוס, וגם לנסוק מעלה מעלה.

 

 

לחיות מתוך עצמי זה להתמסר לגם וגם.

 

אלו המילים שעולות לי יומיים לפני הרצאה שהולך להעביר.

הבוקר הזה היה יכול אולי להתפתח ליום לחוץ ולא נעים.

 

אבל,

שעה צ'יקונג וסשן התמקדות מהמם עלבוקר,

פשוט גורמים למתח והתנגדויות עמוקות לשנות צורה,

ועוזרים להיות עם מה שיש,

עם מי שאני היום.

 

איזו מתנה זאת ההתמקדות וכמה חיבור ותמיכה היא מאפשרת ביום יום.

וכמה טוב זה לחזור לכתוב,

את מה שנוכח בי כרגע.